#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. מה היו שלבי התקנות בלימוד התורה ומה טעמיהם? 	"בתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה ומי שאין לו אב לא היה למד תורה, שדרשו ולמדתם אותם -ולמדתם אתם. והתוס' כתבו דיש ספרים דלא גרסי ולמדתם אתם, ודריש מדכתיב ולמדתם משמע אתם בעצמכם.<br>התקינו שיהו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים שדרשו כי מציון תצא תורה וגוי. ופירשו התוס' שלפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה. ועדיין מי שיש לו אב היה מעלהו ומלמדו ומי שאין לו אב לא היה עולה.<br>התקינו שיהו מושיבים בכל פלך ופלך ומכניסים אותם כבן ט""ז כבן י""ז, אולם מי שהיה רבו כועס עליו היה מבעט בו ויוצא.<br>התקין רבי יהושע בן גמלא שיהו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסים אותם כבן שש בבריא וכבן שבע בכחוש."	בבא בתרא כא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. מי שיש לו בית בחצר השותפין ה""ז לא ישכירנו לסופר יהודי. באיזה סופר מדובר ומדוע לא ישכיר לו? "	"בסופר מתא. רש""י פירש מלמד תינוקות העיר, ומושיב מלמדים תחתיו והוא מורה את כולם איך יעשו, ויש שם קול גדול. תוס' פירשו כפיי ר""ח כותב שטרות העיר <sup>מ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מ.  והרשב""א כתב כר""ח וביאר שלא ישכיר לו משום שכל בני העיר צריכים לו ובאים אצלו ומרבים על בני החצר את הדרך.</span>"	בבא בתרא כא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. כמה ילדים בעיר כדי שימנו מלמד אחד 2) גם ריש דוכנא 3) שני מלמדים? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה סך) שפחות מכ""ה ילדים אין בני העיר יכולים לכוף זה אתזה להשכיר להם מלמד <sup>מא</sup>.<br>2) רש""י (ד""ה סך) כתב שכ""ה הוא מנין התינוקות הראוים למלמד אחד, ומשמע שביותר מכך ממנים גם ריש דוכנא <sup>מב</sup>. התוס' (ד""ה מתקנת) כתבו שגם ביותר מכ""ה יספיק מלמד אחד וא""צ לריש דוכנא, ובארבעים מעמידים ריש דוכנא <sup>מג</sup> .<br>3) חמישים <sup>מד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  אבל הרשב""א כתב שאפי' אין שם עשרים וארבעה כופין זה את זה להושיב ביניהם מלמד תינוקות ולא ממטינן להו למתא אחריני .
<br>מב.  וכן כתב הרשב""א שביותר מכ""ד ממנים גם ריש דוכנא עד ארבעים.
<br>מג.  וכן כתב הרא""ש  (סי' ז).
<br>מד.  וכן כתב הרא""ש. אבל הרשב""א כתב דאע""ג דאמרי נן חמישים מותבינן תרי, לאו למימרא דאם ליכא חמישים ממש לא מותבינן תרי, דודאי מחמישים ועד ארבעים נמי מותבינן תרי, מדאמרינן ארבעים מותבינן ריש דוכנא, אלמא למעלה מארבעים לא סגי בריש דוכנא .</span>"	בבא בתרא כא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז. מה הכלל לאלו שאם יקלקלו יסלקום בלא התראה, ועל מי נאמר<br>(5) ומדוע? 	"כל פסידא דלא הדר מותרה ועומד הוא.ואלו הם:<br>מלמד תינוקות - לרש""י משום ששבשתא כיון דעל על. ולר""י (בתוד""ה ומקרי) משום שאותה שעה שמלמד להם טעות הם מתבטלים, ואותה שעה אין יכולים להחזיר לעולם.<br>שתלא - נוטע כרמים למחצה, ופירשו התוס' (ד""ה שתלא) משום שאין הנטיעות גדילות כפי שהיו ראויות ליגדל ואי אפשר לחייבו.<br>טבחא - שמנתבלת הבהמה.<br>אומנא - רש""י כאן פירש מקיז דם שהרג. [ובבא מציעא קט,א פירש מוהל תינוקות[.<br>סופר מתא - לרש""י שכתב ספר תורה בטעות. והתוס' (ד""ה סופר) פירשו שכתב שטרות שלא כדין."	בבא בתרא כא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. מדוע לא זכה רב מרי בבית הגוי שמשכן לו ומכרו הגוי לרבא, הרי הגוי משקיבל כסף מסתלק והישראל אינו קונה עד שיקבל שטר? 	"תירצו התוס' (ד""ה מרחיקין):<br>א. לרשב""ם משום דעני המהפך בחררה נקרא רשע ולכן לא רצה לזכות.<br>ב. לר""ת דפליג ארשב""ם וס""ל דכיון שלא ימצא במקום אחר לא מקרי רשע, שמא לפנים משורת<br>הדין עבד.<br>ג. ולריב""א נראה דחזקת רב מרי לא היתה אלא בתורת משכון, ורבא קנה מהגוי בשטר וזכה בה ואחר כך נתן מעות <sup>מה</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מה.  ובדברות משה כתב שפשוט שלריב""א הם שני תירוצים [שהחזיק רק בתורת משכון ולא לקנות. שרבא קנה בשטר וזכה[ אף שמהלשון משמע שהוא תירוץ אחד.</span>"	בבא בתרא תוס' כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. מדוע אין סיוע לסברת קא פסקת לחיותי מכך שמרחיקים מצודת הדג מן הדג? 	"דשאני דגים דיהבי סייארא.ופרש""י נותנים עין בהבטם להיות רגילים לרוץ למקום שראו שם מזונות, הילכך כיון שהכיר זה חורו ונתן מזונות בתוך מלא ריצתו בטוח הוא שילכדנו דה""ל כמאן דמטא לידיה ונמצא חבירו מזיקו, אבל הכא אומר מי שבא אצלי יבוא ומי שבא אצלך יבוא <sup>מו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מו.  והרשב""א הביא פירוש הערוך דדגים שאני כי לעיתים לאחר שיכנס הדג במצודה זו נותן עיניו ומביט למרחוק וכשרואה מזונות במצודה אחרת יוצא מכאן ורץ לאכול באותה מצודה אחרת ולפיכך נמצא זה כגוזל את הראשון .</span>"	בבא בתרא כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. האם להלכה ניתן לעכב מלירד לאומנותו 1) בני עיר אחרת 2) בן מבוי אחר 3) בן אותו מבוי? 	"1) יכול לעכב,ואם נותן מס גולגלתו למושל העיר הזאת אין בני העיר יכולים לעכב.ופירשו התוס'<br>(ד""ה ואי) שעדיין יכולים בני המבוי לעכב שלא יכנס במבואם.<br>לרוכלים מוכרי בשמים מערים אחרות מותר לחזר ולסבב במבואות העיר ובבתים על כל הרוצה לקנות אבל אסור להם לקבוע חנות בעיר,ולצורבא מרבנן מותר גם לקבוע.<br>ביום השוק מותר לאנשי עיר אחרת למכור בשוק עיר זו אבל לא לסבב בעיר ולמכור. וכתבו התוס' (ד""ה מעלמא) שמותר להם למכור בשוק רק לאנשים שבאים מחוץ לעיר.<br>ואם מכרו בהקפה מותר להם להמשיך ולמכור כדי חייהם עד שיגבו המעות שחייבים להם.<br>2) תיקו. שלא נפשט האם הוא בכלל שכנו שאמרו רבנן שאינו כופהו מלירד לאומנותו <sup>מז</sup>.<br>3) אינו יכול לעכב, שכן כתבו התוס' (ד""ה פשיטא) דקיי""ל כרב הונא בריה דרב יהושע שאמר כן, דבתרא הוא לגבי רב הונא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מז.  וברא""ש  (סי' יב)  כתב דכיון דלא ברשב""א כתב שאם קבע אי אפשר איפשיטא לא מצי מעכב עליה. אמנם לסלקו ומשמע שלכתחילה אפשר לעכבו שלא יקבע.</span>"	בבא בתרא כא: - כב. ותוס'		
